שירת החד-קיום: שירה נגד גזענות בצפון הארץ

הסעות: תל-אביב והמרכז: הסעה תצא ב-13:30 מהמפרץ בכניסה לרכבת צפון. להערכתי נהיה בחזרה בתל-אביב לפני 20:00. מי שרוצה להצטרף: נא לאשר הגעה! (פתוח לכולם). 29.4.2013
 

ישתתפו:
------------
עודה בשראת
ראובן אברג'יל
הרב אליהו קאופמן
רועי צ'יקי ארד
לורן מילק
נעם לוי
שחר מריו מרדכי
דניאל עוז
איתן קלינסקי
גונן ויזל
חגית גרוסמן
מתי שמואלוף
 




בואו בהמוניכם. לנשוא משמעות ארצית והשפעה על עתיד כולנו. נוכחותכם חשובה.

ביאור
-------
גל עכור במיוחד של גזענות שוטף את הגליל בשנים האחרונות. לצד הימנעותה של הממשלה מפיתוח ובינוי ישובים ערביים, אנו עדים למועצות מקומיות ועיריות שדואגות בגאון "ליהד" את הערים ולהדיר מתוכן אזרחים ערבים. מגדיל לעשות ראש העיר נצרת עילית שמעון גפסו, שמצהיר במנשר לתושבים "נצרת עילית יהודית לנצח", כי השמירה על טוהרה הגזעי של עירו היא "החשובה במשימותיו", וכי "שימרנו את הרוב היהודי בדרכים שהשתיקה יפה להן". כדי להגשים מטרה זו, סירב גפסו לבנות בית ספר בשכונות הערביות שבעירו, תמך ביוזמות לשחד את התושבים הערבים לעזוב, ואף אסר על הכנסת עצי אשוח לעיר "כדי למנוע פגיעה באופיה היהודי".

נוסף על כן, מרבה גפסו בדברי הסתה בסגנון "אם הייתי בשירות בעת מהומות אוקטובר 2000, היו אצלי הרבה יותר הרוגים". על נצרת הסמוכה אמר כי היא "גיס חמישי" וכולה "הופכת לקן טרור בלב הגליל, מרכז להפצת שנאת ישראל... וממתין כל העת לשעת הכושר כדי לתקוע סכין בגב המדינה". כשנדרש להבהיר דברים אלה, טען כי הם מתייחסים להפגנה שנערכה בנצרת נגד מבצע "עמוד ענן" - מהדברים משתמע כי הערבים בסדר כל עוד הם יושבים בשקט, אבל הופכים למחבלים ברגע שהם מביעים את דעתם.

דרישותינו מופנות למועצות המקומיות ולעיריות, לפרקליטות, למבקר המדינה, לממשלה ובפרט לשר הפנים סער, שר השיכון אריאל וראש הממשלה בנימין נתניהו. דרישותינו כדלהלן:


* להפוך את מדיניות הסגרגציה וההפרדה הגזעית בגליל, וליצור במקומה מדיניות של אינטגרציה והכללה: ערים משותפות, שכונות משותפות, בתי-ספר משותפים.

* לחדול מיד מאפליית הישובים והשכונות הערביים כיום בפועל.

* להשקיע בפריפריה מתוך תפישה מתקנת ומתוך התחשבות בצרכיהן הדחופים של אוכלוסיות מוחלשות. בכללם:
תכניות המתאר לבינוי ושיכון ומדיניות אישורי בניה, כבישים ותשתיות תקינים לכל הישובים, חלוקה מתקנת של משאבי חינוך, תעסוקה, בריאות, שיטור ורווחה.

 * לדאוג לחינוך ותרבות המשקפים ערכים הומניסטיים ובלתי-גזעניים.