אהרן שבתאי (נולד בתל אביב, 1939) הוא משורר עברי, מרצה, ומתרגם מיוונית עתיקה. תרגם עשרות מחזות יווניים קלאסיים.
 
בשנות השישים והשבעים היה מוזכר בנשימה אחת יחד עם משוררים כמו דוד אבידן ויונה וולך.
בתחילת שנות התשעים, עורר כעס וביקורות שליליות בעת פרסום ספר השירה זיוה, בו חשף בפירוט יוצא דופן את יחסיו הארוטיים עם עורכת הסרטים זיוה פוסטק, תוך שימוש בתיאורים שלא היו שכיחים בשירה העברית. כיום יש המחשיבים ספר זה כציון דרך בתולדות השירה בישראל.
בשנים האחרונות כותב אהרון שבתאי בעיקר שירה פוליטית. שיריו האחרונים עוסקים בפגיעה בכפרים הערביים בילעין ובודרוס בעקבות בניית חומת ההפרדה (או גדר ההפרדה) בשטחים ובטלי פחימה. שיריו מתפרסמים בהארץ, בכתב העת מעין ורבים מהם כונסו באסופת שיריו ארצנו. בספרים מוקדמים שלו נטה דווקא למרכז הפטריוטי ואף לימין (למשל בספר בגין, שעסק במנחם בגין).
פרסם את הכרך על המיתולוגיה היוונית במסגרת סדרת המיתוסים שערך המתרגם והעורך דן דאור בהוצאת מפה. שבתאי תרגם מיוונית מיצירותיהם של אייסכילוס, סופוקלס, אוריפידס, אריסטופנס, והסיודוס, כמו גם שירים רבים מן השירה הלירית של משוררי יוון. כמו כן, תרגם מגרמנית מיצירת ברטולט ברכט. שבתאי נושא בתואר דוקטור ומלמד בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב.

 

בשנת 1999 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. יזכה בפרס גולדברג ביוני 2009